השפעת הגיל על מערכת השמיעה

שלום לכולם. אני שמחה לבוא ולדבר אתכם היום על השפעות הגיל על מערכת השמיעה.
כ-80% אחוז מהאנשים מעל גיל 65 הם בעלי לפחות קושי כרוני אחד, כשהקשיים הנפוצים ביותר לפי הסדר הם: דלקת פרקים, יתר לחץ דם ולקות שמיעה. ככה שלקות שמיעה אנחנו יודעים שבגיל המבוגר היא בהחלט משהו שמפריע להרבה מאוד אנשים. שכיחות לקות שמיעה בגיל המבוגר זה משהו שלמעשה, עם הסקר הנוכחי אני מקווה שיהיו לנו נתונים יותר טובים ומעודכנים על מה שקורה לנו בארץ. בעולם המערבי הנתונים אומרים שמעל גיל 65, מעל 30% מהאנשים הם לקויי שמיעה במידת הפרעה לתקשורת היומיומית, נתון ההולך ועולה עם הגיל, כך שמעל גיל 65 מדובר על 55% מהאוכלוסיה, ומעל גיל 90 מדובר על 90% מהאנשים עם לקות שמיעה. אובדן שמיעה מתרחש בגיל המבוגר, למעשה מתרחש באופן הדרגתי ואנשים לא תמיד מודעים לזה שהם מאבדים את שמיעתם, גם האנשים עצמם וגם בסביבתם הקרובה. הדבר יכול בהחלט להשפיע על איכות החיים של האדם, על הרושם של הסביבה שלו, שאולי התפקוד הקוגניטיבי הוא זה שמדרדר, שאולי האדם לא זוכר או לא מבין את הנאמר, כאשר הבעיה העיקרית היא בעצם בשמיעה. זה יכול להוביל לקשיים בתפקוד חברתי ובדידות. אנו קוראים ללקות שמיעה המתרחש בגלל הגיל המבוגר פרסביאקוזיס, המושג המקצועי, אנו מאפיינים אותו כליקוי תחושתי עצבי, ליקוי דו צדדי ולרוב סימטרי, מתרחש באופן שווה בשתי האוזניים שמזדקנות יחד, ליקוי השמיעה מתרחש יותר בטונים הגבוהים ומתקדם יותר עם הגיל.

זאת תמונה של האוזן שמורכבת למעשה מ – 3 חלקים עיקריים, כאן אנו רואים את האפרכסת ותעלת השמע החיצונית המרכיבים את האוזן החיצונית, כאן זה האוזן התיכונה, גם השבלול שהיא האוזן הפנימית, זה איבר שיווי המשקל עליו שמענו בהרחבה בהרצאה הקודמת. בכל חלק מחלקי האוזן למעשה מתרחשים שינויים עם הגיל, עליהם אספר לכם כעת.

באוזן החיצונית למעשה אנחנו עדים להצטברות רבה יותר של שעווה, שזו יכולה להיות בעיה לאנשים מסויימים לאורך כל החיים. אנשים מבוגרים סובלים מכך יותר. הצטברות של שעווה עד לכדי חסימת התעלה למעשה מונעת מהצליל להיכנס לאוזן פנימה והפתרון הוא מאוד פשוט, לגשת לרופא א.א.ג. לקבל הנחיות לניקוי מסודר ותקופתי של האוזניים. אובדן במתיחות של הסחוס של התעלה החיצונית זה משהו פיזיולוגי שקורה עם הגיל המבוגר, הוא לא מהווה בעיה בשמיעה, בבדיקת שמיעה עצמה יכולה להוות בעיה כאשר מרכיבים אוזניות. האוזניה גורמת לחסימת האוזן החיצונית ולקושי להעברת הצליל פנימה. הפתרון הפשוט הוא לבדוק את השמיעה עם אוזניות מיוחדות המוחדרות לתעלת השמע. יובש בתעלה יכול לפעמים לגרום לחוסר נוחות בזמן לקיחת מידות במכשירי שמיעה.

באוזן התיכונה ישנם גם מגוון שינויים המתרחשים עם הגיל, כאשר תפקיד האוזן התיכונה למעשה מבצע הגברה של הצליל כדי שהוא יולך היטב לתוך האוזן הפנימית. בגיל המבוגר יש עור תוף יותר קשיח, יש התקשחות מפרקים בין עצמות השמע ואטרופיה של הגידים והשרירים, כל מגוון השינויים האלה קיימים אבל הם לא אלה שמשפיעים על השמיעה. השינויים באוזן הפנימית הם אלו שמשפיעים על השמיעה ולכן אנו מקבלים ליקוי תחושתי עצבי שלא ניתן לטיפול רפואי. השינויים העיקריים הם אובדן תאי שערה שהם אלה שמבצעים את ההתמרה של הצליל האקוסטי לאימפולס חשמלי שיולך אחר כך בעצב. יחד עם אובדן תאי השערה יש אובדן תאי וסיבי עצב ושינויים בכלי דם וזרימת הדם לאוזן. כל השינויים האלה בתוך האוזן הפנימית מתרחשים יותר באיזורים שמתמירים את הצלילים של התדרים הגבוהים, כך שאנו מקבלים ליקוי שמיעה שהוא בתדרים הגבוהים יותר. מה שאנו רואים פה הוא ציור אודיוגרמה, כאשר אתם רואים כאן את הצלילים מחלשים לחזקים בדציבלים. כאן אנו רואים את הצלילים השונים בתדרים השונים, מצלילים נמוכים לצלילים בטונים גבוהים.

אתם רואים כאן סקאלה.

כשאנחנו מעבדים את המידע מהטונים הגבוהים אבל בטונים הנמוכים, השמיעה נשמרת, מה שאנחנו מקבלים זה למעשה תחושה של אני שומע אבל אני לא מבין. אנו זקוקים למידע מהטונים הגבוהים בעיקר בשביל להבין דיבור ולהבחין בין צלילי הדיבור.

עד עכשיו סקרנו למעשה את מערכת האוזן, מערכת השמיעה הפריפרית. השינויים לא מוגבלים לשם ובגיל מבוגר מתרחשים שינויים גם בגזע המוח והקורטקס השמיעתי. שינויים אלו יכולים להשפיע על מה שאנו קוראים עיבוד שמיעתי, יכולתנו לתפוס את הצלילים, לפענחם. יכולת עיבוד שמיעתי מחולקות לכמה דברים, בא לידי ביטוי בשמיעה על רקע רעש (בעיקר) ביכולת שלנו למקד קשב, להקשיב למשהו ולהתעלם לגירויים אחרים מסביב, פיצול קשב – להקשיב לשני דברים משני כיוונים שונים ויכולת לעקוב אחרי גירויים מהירים. אנו יודעים שגם אם נתקן את לקות השמיעה בעזרת הגברה ומכשירים אין לנו יכולת למעשה לתקן את המתרחש בתוך המערכת האודיטורית המרכזית, ולא תמיד יש לנו מענה לשינויים האלה בעיבוד השמיעתי.

מלבד הגיל, מה למעשה עוד משפיע?

אז קודם כל המין משפיע, אנחנו יודעים שגברים חשופים לשינויים בעקבות הגיל יותר מנשים. חשיפה לרעש במהלך החיים זה משהו שהולך ומצטבר ביחד עם הגיל, וזה שני תחומים שנמצאים באינטרקציה מאוד מורכבת ביניהם. הגורם התורשתי הוא מאוד חשוב. זאת אומרת, אם הסבים והסבתות וההורים סבלו מלקות שמיעה בגיל מבוגר, סביר להניח שגם אנחנו נסבול בגיל מבוגר מלקות שמיעה. מחלות מטבוליות שונות – סכרת, כלי דם, תפקודי כליה – דברים שיש להם השפעה על השמיעה, ואלו דברים שאנו יודעים שמתרחשים יותר בגיל מבוגר. אותו דבר חשיפה לתרופות אוטוטוקסיות – רעיל לאוזן, יש קשת רחבה של תרופות בעלות השפעה רעילה לאוזן ולשמיעה, גם תרופות אלה נרשמות הרבה פעמים יותר בגיל המבוגר. אז זאת אילוסטרציה שאנו יכולים לראות למעשה את מגוון הגורמים שמשחקים ביחד כדי לגרום בסופו של דבר ללקות השמיעה. PTS – לקות השמיעה הקבועה שכבר לא ניתנת לשינוי. במהלך החיים כל התרופות האוטוטוקסיות שנחשפנו אליהם בריכוזים שונים, כל העוצמות צליל החזקות שנחשפנו אליהם מבחינת חשיפה לרעש והזמן שעובר ועושה את שלו – כולם ביחד באינטרקציה מורכבת ולא פשוטה יהוו בסוף את לקות השמיעה איתה צריך להתמודד. מה הגורם לכך שמערכת השמיעה הולכת ומדרדרת עם הזמן? רדיקלים חופשיים או גורמי חמצון הן מולקולות לא יציבות שמיוצרות בגוף כל הזמן כחלק מחילוף החומרים הרגיל שלנו. מולקולות בעלות אלקטרון השואף להתחבר לחומרים אחרים, יכולים להתחבר ולעשות אינטרקציה עם מגוון מולקולות, ליפידים ו – DNA.

אנטיאוקסידנטים מכילים בין השאר ויטמינים שונים, ויטמין C הוא אנטיאוקסידנט מאוד חשוב, וחומרים נוספים. הסבר לתהליך הזקנה הוא שהשינויים בהזדקנות הם הצטברות נזקי חמצון במהלך השנים. כל הזמן נוצרים רדיקלים חופשיים ויש איזון בין הייצור לנטרול שלהם ובמהלך הזמן מצטברים נזקי חמצון, זה למעשה חלק מתהליך ההזדקנות. בהקשר של לקות שמיעה הוצג קשר באמת ספציפי בין גורמי חמצון ללקות שמיעה בכמה דרכים. גם בהקשר של גיל מבוגר וגם בהקשר של חשיפה לרעש שזה פעילות מטבולית עודפת. בהקשר לכמה מחקרים הנושא הוצג, בעיקר עם בעלי חיים. ככל שיש יותר רדיקלים חופשיים רואים יותר לקות שמיעה, ככל שיש יותר אנטיאוקסידנטים כך יש פחות לקות שמיעה.

עם כל זה, מתי למעשה אנחנו ממליצים לגשת לבדיקה? אם נדמה שאנשים מסביב מדברים באופן לא ברור, אם מרגישים ששומעים אבל לא תמיד מצליחים להבין את המסר. אם קשה לעקוב אחרי שיחה ולשמוע בתנאים של רעש, ואם מעירים לך מסביב שאתה מגביר את הטלוויזיה או צועק או אומרים לך שאתה לא שומע, זה למעשה הזמן לגשת לעשות בדיקת שמיעה כי אלה באמת הרגשות הראשונים בהם אנו נתקלים כאשר השמיעה מתחילה להתדרדר. מאוד חשוב כמובן לגשת לבדיקה כי השלב הראשון הוא למעשה המודעות לבעיה. גם אצל האדם עצמו וגם בסביבתו הקרובה. כאשר שיקום שמיעתי יכול להיעשות במגוון הדרכים שאנו מכירים, אם זה מכשירי שמיעה, אביזרי עזר, בהתאם למעשה למצב של השמיעה. שיקום שמיעה שמתנהל בצורה טובה יסייע באמת להפחית קשיי תקשורת, קשיים חברתיים, ותחושת ניתוק המתלווה ללקות שמיעה.

שאלות

ש. במצבים של רעש יתר, בעיקר גילאים צעירים אני מניח, בגלל תעסוקה ובילוי אני מנחש. איך זה קשור לרדיקלים החופשיים?

ת.: השאלה הייתה איך חשיפה לרעש קשורה לרדיקלים החופשיים. שמיעה זה הליך בין השאר גם של פעילות מטבולית. בחשיפה לרעש אנו מקבלים עודף פעילות מטבולית ויצור מאוד גדול של רדיקלים חופשיים שהאוזן לא מצליחה לנטרל. ברעש אנו יודעים שיש כמה גורמים מזיקים לשמיעה – עוצמת הצליל שיכולה לגרום נזק, אך הנזק העיקרי הוא נזק מטבולי, ששוב הפעילות המטבולית העודפת, גורמי החמצון שאין דרך לנטרל פשוט מזיקים לאוזן.

לשאלה נוספת, תרופות זה עניין רפואי ובריאותי, אף אחד לא רושם תרופה סתם, אם רושמים תרופה סימן שיש לזה הצדקה. יש תרופות עם השפעות אוטוטוקסיות. הרופא צריך להיות מודע להכל ולקחת בחשבון כשהוא רושם תרופה. לפעמים כשרושמים תרופות אי אפשר לדעת מראש איך ישפיע כי יש רגישות אישית מאוד גבוהה, חשוב בתרופות מסויימות להיות במעקב ובערנות להשפעות שיכולות להיות. לפעמים ניתן לשקול החלפת טיפול.

ש. בגיל המבוגר נותנים הרבה פעמים אספירין כדי לטפל באנשים, במחלות לב, באופן מניעתי. אני קראתי שאספירין משפיע על השמיעה.

ת. אספירין ידוע כמשפיע על השמיעה ובדרך כלל במינונים מאוד גבוהים. המינון הניתן למחלות לב הוא מאוד נמוך ולא אמור להשפיע, חרף העניין של רגישות אישית שבגללה צריך להיות ערנים.

ש. בקשר לחשיפה לרעש והקשר הרדיקלי.

ת. יש מחקרים כיום על דרכים על טיפול תרופתי, טיפול מניעתי באנטיאוקסידנטים למינהם כדי להפחית את נזקי הרעש. זה דברים שנחקרים ונבדקים. המניעה הכי טובה היא להפחית את עוצמת הרעש על ידי הגנה מתאימה.

ש. אני הרכבתי את המכשיר שלי באוזן השמאלית... אחרי שעתיים אני מקבלת עקצוצים. ניסיתי לדבר עם הרופא א.א.ג ועם פרופסור והם לא מצאו כלום.

ת. אני לא חושבת שזו שאלה שניתן כל כך לענות עליה במסגרת הזאת, זה משהו שצריך לשבת איתך ולבדוק לעומק.

ש. אני מגיל שנתיים יש לי ירידה בשמיעה, היה לי דלקת באוזניים. כמה שאני מתבגר, אז יש ירידה בסביבות 60 דציבלים ברוב התדרים. מ – 45 עד 8000. עד לפני 4 שנים יכולתי לדבר בטלפון, במכשיר שמיעה מקנדה. לפני 4 שנים אבד לי המכשיר, קניתי מכשיר בלי בדיקת שמיעה, רציתי מה שיש, ומאז אני לא יכול לדבר בטלפון רק אם מדברים ברור במיוחד, והמוכר אמר שאין מה לעשות. אז פתאום ירדה לי השמיעה בתדרים הגבוהים? זה אני מופתע.

ת. מה בעצם השאלה?

ש. מי יכול לעשות את בדיקת השמיעה המתאימה ביותר? בחנויות זה לא לעניין.

ת. צריך לגשת למכון שמיעה מוסמך, לבדיקה אצל קלינאית תקשורת. אין מקום אחר לעשות בדיקת שמיעה אלא מכון שמיעה מוסמך עם קלינאיות מוסמכות, להתאים מכשיר אצל קלינאית שתתאים לך באמת את כל המכשיר והאביזרים המסייעים.

ת. תודה רבה.

ש. נאמר לי ששינויים בקצב הלב...

ת. מה שאמרתי שמחלות כלי דם יכולות להיות להם השפעה על מערכת השמיעה. שינויים בזרימת הדם בגוף יכולים להיות בעלי השפעה כללית על כל הגוף וגם על מערכת השמיעה. יש קשר, מצאו קשר בין לחץ דם סיסטולי לבין דרגת לקות השמיעה למעשה שמתמודדים איתה.

ש. האם אפשר, יש עדויות שנזקים מחשיפה לרעש בגלל הגברה של מכשיר השמיעה עצמו?

ת. לא, מכשיר שמיעה אנו בהחלט מגבירים, בהגיון בכלל מכשיר שמיעה מגביר את הצלילים החלשים אותם אנו מעוניינים לשמוע, אבל כשיש עוצמה חזקה היא יודעת לא להגביר יותר מידי וכך אנו לא חושפים את האוזן לעוצמות לא רצויות.

יום עיון: שמיעה טובה = איכות חיים

בחזרה לרשימת ההרצאות