רקע
במטרה ליצור מאגר נתונים הכולל מידע על מאפיינים, צרכים וחסמים העומדים בפני אנשים עם מוגבלות בישראל עורך המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה, בסיוע מינהל מחקר וכלכלה שבמשרד התמ"ת, סדרת סקרים ייעודים. במסגרת זו בוצע הסקר הנוכחי שנערך במשותף עם "בקול" - ארגון כבדי השמיעה והמתחרשים בישראל. הסקר התייחס למגוון נושאים בהם: מצב השמיעה, שימוש במכשירי שמיעה ואביזרי עזר, השכלה, תעסוקה, מצבים רגשיים ועוד. במרבית המדינות המפותחות בעולם נהוג לקיים סקרים שוטפים בנושא השמיעה אחת לכמה שנים, אולם במדינת ישראל עד היום מעולם לא בוצע סקר מקיף בנושא זה.
שיטת הסקר
הסקר נערך בקרב מדגם של 2,500 אנשים לקויי שמיעה מתוך מאגר של כ- 6,600 אנשים עם לקות שמיעה המצוי בארגון 'בקול'. בשלב הראשון נשלח בדואר לבתי הנדגמים שאלון הסקר למילוי עצמי. בשלב השני, אותרו נדגמים שלא השיבו על שאלון הדואר והתבקשו להשיב על השאלון במסגרת ראיון טלפוני. הנתונים המתפרסמים כיום מתבססים על ניתוח תוצאות 850 שאלונים מלאים שהתקבלו בשני הסבבים.
ממצאים עיקריים מהסקר
תעסוקה
· מהסקר עולה ששיעור המועסקים בקרב לקויי השמיעה בגילאי 20-64 נמוך בהשוואה לכלל האוכלוסייה ועומד על 59% (לעומת 70% באוכלוסייה).
· שיעור האבטלה בקרב לקויי השמיעה גבוה משמעותית מהשיעור בכלל האוכלוסייה ועומד על 14.8% לעומת 7.6% באוכלוסייה. בקרב בעלי לקות שמיעה חמורה שיעור המובטלים גבוה אף יותר ומגיע ל-19.0%.
· 63% מלקויי השמיעה המחפשים עבודה ציינו שלקות השמיעה מקשה עליהם במידה רבה או במידה רבה מאוד, על מציאת מקום עבודה.
· נשים לקויות שמיעה מתקשות במיוחד במציאת עבודה: שיעור האבטלה בקרבן עומד על 18% לעומת 11% בקרב הגברים לקויי השמיעה.
· 31% מהמועסקים חוו אפליה או יחס לא הוגן בעבודה על רקע לקות השמיעה.
· 29% סבורים שלקות השמיעה פוגעת בסיכוייהם לקבל קידום בעבודה.
· 28% מלקויי השמיעה המועסקים חשים שלקות השמיעה פוגעת בתפקודם בעבודה.
· 22% מלקויי השמיעה המועסקים חשים שלקות השמיעה מקשה במידה רבה, או במידה רבה מאד, על יצירת קשרים חברתיים במקום העבודה.
· 23% מלקויי השמיעה המועסקים דיווחו כי במקום עבודתם מועסקים אנשים נוספים עם לקות שמיעה.
· 33% בלבד מלקויי השמיעה המועסקים מודעים לכך שהמדינה נותנת סיוע כספי למעסיקים בכדי להתאים את מקום העבודה לעובדים בעלי לקות שמיעה.
מצב השמיעה
· 20% מהמשיבים הם לקויי שמיעה מלידה. הסיבות הנפוצות ללקות השמיעה הם: מחלה (17%), סיבה תורשתית (16%), חשיפה לרעש (15%) וגיל מבוגר (13%). ל-35% מלקויי השמיעה יש בן משפחה מדרגה ראשונה שגם הוא לקוי שמיעה.
· 82% ממרכיבי מכשיר שמיעה ו-85% מקרב מרכיבי שתל שבלול, השיבו שהמכשיר שיפר את איכות החיים שלהם במידה רבה, או במידה רבה מאד, לעומת מצבם ללא המכשיר.
מצב משפחתי
מהסקר עולה כי לקות השמיעה משפיעה על מצבו המשפחתי של הפרט. כך, שיעור הנשואים בקרב לקויי השמיעה בגילאי 20-44 עומד על 44%, לעומת 55% בכלל האוכלוסייה. אחוז לקויי השמיעה הרווקים בגילאים אלו גבוה משמעותית מהאחוז המקביל בכלל האוכלוסייה ועומד על 52% לעומת 40% בכלל האוכלוסייה.
תחושות ומצבים רגשיים
הסקר בחן תחושות ומצבים רגשיים שונים. תוצאות הסקר הושוו לנתוני הסקר החברתי של הלמ"ס משנת 2008 המתייחסים לכלל האוכלוסייה ומניתוח התוצאות עולים הממצאים הבאים:
· 77% מקרב לקויי השמיעה מרוצים או מרוצים מאד מחייהם, לעומת 88% בכלל האוכלוסייה.
· 75% מקרב לקויי השמיעה מרוצים מהקשר שלהם עם חבריהם, לעומת 86% בכלל האוכלוסייה.
· 37% מתוסכלים לעיתים קרובות מכך שהם אינם מצליחים להבין אנשים אחרים.
· 28% חשים בושה מדי פעם או לעיתים קרובות בגלל לקות השמיעה.
מקור:
http://www.moital.gov.il/NR/exeres/7C831097-E4C1-4F03-8661-C47585161B00.htm